<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב טביומי סתם</h1>
<h2>דף סא.</h2>
גר' בפ"ב דקידושי' הל' פלוגת' דאביי ורבא בקידושי' שאין מסור' לביאה, ת"ש דתני רב טביומי לזה חמשה בנים ולזה חמש בנות ואמ' אחת מבנותיך מקודש' לאחד מבני כל אחת ואחת צריכ' ה' גיטין וכו', ומיהא איתותב רבא [ד]אמר קידושי' שאין מסורי' לביאה דלא הוי קידושי כלל ואין צריכ' גט, ורב טביומי בכמה מקומות בתלמוד חלוקין הוא ורב כהנא בלשון, דרב טביומי מתני הכי ורב כהנא מתני הכי כההיא דבב"ק פ' שור שנגח ד' וה' [מ"א ע"ב] דתניא התם בעל(מ) השור נקי ר' אליעזר אומ' נקי מחצי כופר אמ' לו ר' עקי' והלא הוא עצמו אין משתלם וכו' עד אין דיני אלא בשהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים וקסבר כופרא כפרה, תניא אידך אמ' לו כך אני בעיניך שדיני בזה שחייב מיתה אין דיני אלא במתכוין לבהמה וכו', (היידא) [הי] א"ל ברישא רב טביומי אמ' משמ' דרבא המית א"ל ברישא משל לצייד ששולה דגים מן הים משכח רברבי שקיל משכח זוטרי שקיל, רב כהנא משמ' דרבא אמ' מתכוין א"ל ברישא משל לצייד ששולה דגים מן הים משכח זוטרי שקיל משכח רברבי שקיל רברבי ושדי זוטרי, ואני תמיה מנלן דשתי התשובות הללו השיב ר' אליעזר כיון דתרי מתניית' נינהו ולא מיתניין גבי הדדי דאי מתניין למה לא כלל שתי התשובות בבריית' והיה לו לומ' ד"א אין דיני אלא בכך או כך, שכך רוב שיטת התלמוד כל תנא שמשיב שתי תשובות הראשונה אומ' כהלכתא ושוב ד"א, גם כאן היה לו לומ' אם בבת אחת השיבן, ד"א אין דיני אלא בנתכון דהיא תשובה הנצחת למ"ד שדי זוטרי ושקיל רברבי ומאחר דלא תניא בכלל, דילמ' תנאי נינהו אליב' דר' אליעזר דמר סבר כופרא כפרה להכי אהדר ליה הכי וה"ה נמי בנתכון לבהמה דמשכחת לה מיהו הא תנא דתני מתכוין א"ל דילמ' מתכוין דוקא א"ל ולא המית משום דקסבר כופרא ממונא והרי הוא מודה בקנס, ובירושלמ' [ב"ק פ"ד ה"ה] לא תניא אלא במתכוין לבהמה, ובפ' ב"ש בזבחי' [מ"ה ע"ב] אההי' ר' שמע' אומ' בד"א בדבר שדרכו להאכל אבל העצים והלבונה והקטרת וכו', ובגמ' [שם מ"ו ע"א] ר' יוח' ורשב"ל ור' אלעז' ור' יוסי בר חנינ' חד מהאי זווא וחד מהאי זוא מחלקת בטומאת בשר אבל בטומ' הגוף דברי הכל אינו לוקה וחד אמ' כמחלקת בזו כך בזו, אמ' רבא מסתברא וכו' עד רב טביומי מתני הכי רב כהנא מתני וכו' הרי שמן האמוראים אחרונים היו. בשלהי פ' עושין פסין [ערובין כ"ו ע"ב] אההיא וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן וכו' עד כמאן אזלא הא דתניא חמשה ששרויין בחצר וכו' עד כמאן כר' אליעז' רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני כמאן אזלא וכו' עד אמ' רב הונא בר יהוד' אמ' רב ששת כמאן כר' אליעזר ובשלהי כיצד מעברין אההיא עוד זו התיר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן וכו' עד רב ספרא אמ' עיר העשוי כקשת הואי רב דימי בר חיננא אמ' אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני [הכי] רב ספרא ורב דימי בר חיננא חד אמ' הכי וחד אמ' הכי דלא מסיימי, וברוב חולקין לכוין שמועה מפי אומרה להביא גאולה לעולם.
